אחד הדברים שאני מתחרט עליהם עד היום בכל נושא הגיימינג הוא שישנתי בעמידה בזמנים הכי טובים של נינטנדו מבחינת היצירתיות והמשחקים הגאוניים שנוצרו מכך: משחקים כמו מריו 64, סאנשיין וגלקסי שפשוט עברו לי מעל הראש מבלי שידעתי על קיומם(אפילו שהיה לי WII לתקופה קצרה שיותר מ-WII SPORT לא ממש שימש אותי לכלום) ולכן בניגוד לדעה הרווחת כל פורט שמגיע מהדורות הקודמים אותי אישית מאוד משמח ואחד הפורטים שיצא לי להתעסק איתו בשבוע האחרון הוא Luigi's Mansion, משחק שיצא במקור לגיימקיוב וקיבל חיים חדשים על ה-3DS.
אתם משחקים בתור לואיג'י אשר יום אחד זוכה בהגרלה(שמעולם לא נכנס אליה) בטירה וכשהוא מגיע אליה הוא מגלה מהר מאוד שהטירה רדופת רוחות, שמריו נכנס אליה ומעולם לא יצא ושהוא היחידי שיכול לעשות משהו בקשר לזה. לאחר מפגש קצרצר עם בחור תמהוני בשם פרופסור אי גאד(E Gadd) לואיג'י מקבל לידיו שואב אבק משוכלל שאיתו הוא אמור לשאוב את הרוחות ולנקות את הטירה ועל הדרך להציל את אחיו.
המשחק עצמו מתרחש בטירה אשר מחולקת למספר איזורים כאשר בכל חדר תיתקלו בסוגים שונים של רוחות שתתצטרכו להביס ולאחר שניקיתם את החדר תקבלו את המפתח לחדר הבא וכך חוזר חלילה עד שניקיתם את האיזור כשבשלב זה תתמודדו מול סוג של בוס שאחרי הבסתו תקבלו את המפתח לאיזור הבא. מדי פעם תקבלו יכולת חדשה לשואב או תצטרכו לפתור חידה קלילה(ואני מתכוון מאוד קלילה) על מנת למצוא את הרוחות שבחדר וכך המשחק מתקדם עד לסופו.
ויז'ואלית המשחק נראה סבבה לגמרי כצפוי ממשחק עם גרפיקה מלפני 20 שנה שאומנם נראית די רע לצד כותרי AAA של קונסולות עכשוויות אבל כשחושבים על זה שמכשיר סופר חלש כמו ה-3DS שמריץ משחק גיימקיוב(במקרה שלי זה היה N2DSXL) הייתי אומר שמדובר בהישג די מרשים. לכל מי שהצד הגרפי באמת מעניין אותו מוזמן להעיף מבט בהשוואה שעשו החבר'ה של Digital Foundry בין הפורט למקור מבחינה טכנית לחלוטין אבל כל השאר לא באמת יבחינו בהבדלים, לא מספיק כדי שזה יפגום בהנאה בכל מקרה.
המוסיקה אשר מלווה את המשחק אכן יוצרת אווירה מאיימת והקולות בין לבין של הרוחות, לואיג'י והבוסים בהחלט עושים את שלהם ותורמים לאווירה ובכלל פסי הקול של הבוסים טובים מאוד אם כי קצת סובלים מהחומרה הירודה של ה-3DS.
מבחינת הגיימפליי עצמו יש כאן 2 נקודות חיסרון מאוד בולטות: אחת היא העובדה שהמשחק מאוד ליניארי ולא באמת מאפשר לשחקן לחקור את הטירה אלא מוביל את השחקן חדר חדר כשבכל חדר יש את האתגר התורן והמפתח לחדר הבא. לכשעצמה אין דבר רע בליניאריות אבל במשחק מהסוג הזה לדעתי אפשרות לחקור את הטירה בצורה חופשית הייתה מוסיפה מימד שלם לגמרי של הנאה. החיסרון השני של המשחק הוא הגיל שלו שבהחלט מראה את אותותיו בייחוד במחלקת השליטה. כל מי שייקח את המשחק לידיים ישר יזהה שלא מדובר בסכימת כפתורים עכשווית אלא איזשהו שריד של שליטה ישנה יותר ואומנם בוצעו מס' שינויים מהגיימקיוב שקצת מקלה על השליטה אבל השליטה עדיין לא נוחה ב-100 אחוז ובמקומות מסוימים אפילו די מתסכלת. יחד עם זאת מדובר במשחק מהנה שבהחלט מגרד את העקצוץ של אוהבי משחקי הרוחות והאימה ולמרות שהמשחק לא מפחיד הוא כן מספק את האווירה בצורה נהדרת.
לסיכום: Luigi's Mansion היה במקור כותר פתיחה לגיימקיוב שהיה אמור לשמש עבורו כסוג של tech demo וזה מאוד מורגש, העלילה לא מפותחת במיוחד, השליטה קצת בעייתית ואין הרבה חופש לחקור ולהסתובב אך עדיין מדובר במשחק מהנה שכיף לשרוף איתו זמן בדרכים או סתם לשבת איתו בבית כשמשעמם.
ציון: 6 מתוך 10